עצים שניטעו בראשון לציון בשנת 1890 נעקרים לאחרונה בגלל שנפגעו על ידי חדקונית הדקל האדומה. זו דוגמא נוספת לאופן שבו החרק הפולש גורם נזקים בלתי הפיכים לעצים ברחבי הארץ, ולכן חשוב לטפל בו בעזרת הדברה מאסיבית

עיריית ראשון לציון הכריזה לאחרונה על מבצע יוצא דופן בהיקפו. במסגרת המבצע צפויה העירייה לעקור 120-160 עצי דקל, שניטעו כבר בשנת 1890 והרבה לפני קום המדינה. הסיבה לעקירת העצים היא פלישת חרקי חדקונית הדקל. החרקים גרמו למות העצים ובמקום יתבצעו כעת עבודות תשתית מקיפות. עבודות אלו אמורות לאפשר את נטיעתם של מספר דומה של דקלי תמר, בפרויקט שעלותו נאמדת בסכום עצום של מיליון וחצי שקלים.

המקרה בראשון לציון העלה לא מעט שאלות לגבי חדקונית הדקל האדומה והנוכחות שלה בישראל. הנה למשל כמה דגשים ששווה להתייחס אליהם:

א. מאפייני החרק – חדקונית הדקל הוא חרק שהגיע מהמזרח הרחוק. הוא פשט ברחבי הארץ לפני מספר שנים וכיום הוא מאיים על עצי תמר בערים רבות. מבחינה ביולוגית, החרק מטיל את ביציו בתוך עצי התמר וזחליו אוכלים את העץ מבפנים. החרק גם יכול לעוף עד 20 קילומטרים ביום ולכן הוא מאוד נייד. הוא מחפש עצים חלשים, פגועים ופצועים ומנצל אותם.

ב. אחזקה והדברה – החרק נשאר בעץ עד שהוא ממית אותו ולאחר מכן ממשיך הלאה. הדרך להתמודד עם החרק היא בין היתר להתייעץ עם חברות כמו דויטש הדברה ולבצע תחזוקה שוטפת. בעקבות תקיפת החרק בראשון לציון, הוחלט בעבר לבצע טיפולים ביולוגיים ולגזום את ראשם של העצים.

ג. המלצות למניעת המזיק – הקמה מחדש של גן המושבה בראשון לציון היא הפתרון היחיד שנמצא להתמודדות עם החרק. מצד שני, אפשר למנוע מראש את התפרצות המזיק אם מקפידים על כללי המפתח. חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע כמו נציגי דויטש הדברה ולקבל המלצות ספציפיות. בכל עצי התמר הקנרי מיישמים תכשירי הדברה, כאשר החל מחודש מרץ מרססים או מגמיעים לקודקוד הדקל את החומרים אחת לשלושה חודשים.

איך מתמודדים עם החרק בחברת דויטש הדברה?

אפשר גם ללמוד מניסיון העבר כדי להדביר את המזיק. קודם כל, חשוב לזהות את נוכחות המזיקים ולהזמין בהקדם אנשי מקצוע מתחום ההדברה. אפשר לזהות את נזקי החדקונית באמצעות פגיעות סימטריות של העץ, קריסת לולבים, כרסום בסיסי בכפות, התייבשותן ונשירתן של הכפות לקרקע תוך חודשיים וגזע שנותר ערום.

שנית, בעצי תמר שמצויים בגינון הציבורי בראשון לציון ובמקומות נוספים ברחבי הארץ, החדקונית מטילה ביצים בבסיסי הכפות סמוך לקודקוד הדקל. המשמעות היא שכאשר הכפות ירוקות וללא סימנים מוקדמים או חיצוניים לנגיעות, הזחלים עדיין מכרסמים בגזע וגורמים להפלת הקודקוד. מעקב אחר הנגיעות הוא חלק חיוני במניעת התופעה ובהצלת עצים ישנים וחדשים.